חקר הבוטנים – תמונת מצב / נפטלין ג׳אמשי

זה לא סוד שמצב חקר הבוטנים בארץ הולך ומדרדר. מדי שנה כמות הנרשמים הולכת ויורדת, ובכירי הסגל צריכים ללמד קורסי מבוא ותרגולים. בשנה שעברה, בקורס הדגל שלנו – ׳אגוז קשה לפיצוח – עיון עומק בתורת הסוד הקבוקית׳, היו רק שבעה תלמידים. זה לעומת לפני שבע שנים, שהמספר עמד על שבעים ושניים. בקצב הירידה הזה, החוג ייסגר תוך ארבע שנים.
אין זה אומר שחקר הבוטנים הינו נחלת העבר. אין קשר בין רלוונטיות החקר ובין כמות הנרשמים. הבעיה הגדולה של דור הצעירים הנוכחי היא שהם מחפשים את ״הפרקטי״. הם מחפשים להשיג תעודה ולרוץ לעולם העבודה כמה שיותר מהר. הם חונכו לשאוף להצלחה הכלכלית הגבוהה ביותר והמהירה ביותר. הם שכחו שדברים טובים באים לאט, ושאין באמת קיצורי דרך.
לדוגמה, במאתיים השנים האחרונות, חקר הבוטנים ראה התקדמות כמו שהוא לא ראה בשום תקופה בתולדות האנושות. כשהחוקר הבריטי אייזיק קבוקוב (1892-1900), שעל שמו נקראת תצורת ״הקבוק״, גילה שניתן לעטוף בוטן בשכבה של בלילת קמח אפויה, לא עלה בדעתו לשים על כל זה שומשום. רק חמישים שנים לאחר מכן, חזי תותנברג (1903-1953, אחד משלנו), מצא לנכון להוסיף שומשום. אך חזי לא יכול היה להוסיף שומשום לכלום, אילולא היה גריימיץ (1892-1920, גרמניה) מעלה את האפשרות במאמרו המפורסם להעשיר את הקבוק באמצעות דבר מה. בואו נעשה ניסוי מחשבתי קטן. האם לדעתכם יכל לבוא איזה מישהו, נניח אוהד, לפני מאתיים שנים, ולהוסיף ישר שומשום לקבוק של קבוקוב? אני לא חושב. על סמך מה הוא היה עושה את זה? לדברים לוקח זמן להתבשל, וכל הוגה תלוי בהתפתחות המחשבתית של דורו בתחומי המדעים השונים. בכלל, לחשוב את חקר הבוטנים כמשהו נפרד מהבוטניקה כולה זוהי שטות. חקר הבוטנים הוא מדע אינטרדיסציפלינרי בדיוק כמו שאר המדעים העכשוויים.
אז מה היה לנו: סקרנו בקצרה את האירועים החשובים בזרם הפופלרי של הבוטן המצופה המכונה ׳׳קבוק׳׳, ואת מצב החוג באופן כללי בזמננו. דברי יכולים להישמע פסימיים. אבל לא. יש בי תקווה. אני לא כותב את הדברים הללו בשביל להיות נביא זעם דמיקולו. אני מבין את רוח הדור. אנשים רוצים בטחון כלכלי. זאת לא בקשה גסה. אך מה עם אלה המבקשים בנוסף לביטחון הכלכלי קמצוץ משמעות? להרגיש שהם משאירים משהו בעולם הזה אחריהם? לצורך זה אני מציע כאן שילובים אינטרדיסציפלינריים שאושרו במל״ג ויפתחו החל משנת הלימודים הבאה (תש׳׳פ):

· חקר הבוטנים ומנהל עסקים (מסלול דו-חוגי) – התלמידים ילמדו את חקר הבוטנים לדורותיו, יעסקו בשאלות המעסיקות את החוקרים העכשוויים ואף יתנסו בציפוי ובאכילת בוטנים מסוגים שונים. כל זה יתלווה ללימודים מעמיקים במנהל עסקים. מה עושים עם זה? מנהלים מותג בוטנים אמריקאי מצליח.

(במסלול זה קיימת האפשרות לנסוע לשנת השתלמות במכון המוביל לחקר הבוטני באמריקה (PUSA), בירת הבוטן האמריקאי).

· חקר הבוטנים ואמנויות (מסלול דו-חוגי מורחב) – נמאס לכם לראות תמיד את אותו הקבוק בכל מקום? אותו הבוטן האמריקאי? בואו לעצב את הקליפה הבאה! במסלול זה ילמדו הסטודנטים את תולדות ייצוג הבוטן באומנויות השונות, תיאוריות של עיצוב קליפה ושקית (איך ראוי לצפות את הבוטן כדי שיהיה הכי נוח לפיצוח, נוחות מול אסתטיקה, האם על הבוטן לייצג את המציאות?), ותיאוריות פמיניסטיות (׳׳לא בוטן אלא בוטנית!׳׳, יהודית ׳׳מפצחת האגוזים׳׳ המשרתת). מה עושים עם זה? מעצבים את הבוטן הישראלי החדש! קמפיינים למותגים המובילים (בוגרי החוג ישתלבו בקמפיין מהדורת הפסח של ׳סבבה׳ לחברת אסם).

· חקר הבוטנים ומדעי המוח (מסלול ישיר לתואר שני) – מסלול המשלב חקר בוטנים, קוגניציה, ביולוגיה ומדעי המוח. מסלול חדשני בשיתוף עם החוגים היוקרתיים ביותר. איך ילד קטן אומר ׳בוטן׳?, למה יש ילדים שמפתחים רגישות לבוטנים וכאלה שלא? מה הקשר בין ׳בוטן׳ ל׳בטן׳? מה באלרגן הבוטני גורם למוות? ואיפה לעזעזל קבורים כל אלה שנספו מצריכת בוטנים?! מה עושים עם זה? מצטרפים לשירותי ההובלה של חברה קדישא.

בואו לקחת חלק במסורת של חקר הבוטנים ולהשתתף בשיח פורה. הבטיחו עתידכם בתעשיית הבוטנים, ובעשייה משמעותית בתחום שלא מפסיק להתפתח ולהתחדש.

ומי יודע, אולי אחד מכם יהיה קבוקוב הבא.

״כשאני מצפה בוטן לבי נרגע ואינני מצפה עוד לדבר.״

אייזיק קבוקוב

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.