המילה השלישית/ הומו-סטודנט

כותרת הגיליון השלישי של מגזין קתרזיס, ״הומו-סטודנט״, היא כמובן פראפרזה על השם הביולוגי שלנו בני-האדם, הומו-ספיינס. הכותרת מבקשת לראות בסטודנט הישראלי היום תוצאה של תהליכים המונעים ונשלטים בידי כוחות גדולים ממנו, כוחות המעצבים את השקפת עולמו. בגיליון הנוכחי אנחנו מבקשים לחקור את היחסים בין הסטודנטים לבין אותם כוחות, ביחס לאפשרויות הקיימות עבור הסטודנט בסיום פרקו האקדמי והשתלבותו בחברה.
אז מהם אותם כוחות המעצבים עבור הסטודנט הישראלי את נקודת מבטו על העולם? במשמעות הביולוגית של הכותרת אפשר לשמוע את תהליך האבולוציה, תאוריה אשר הופיעה במאה ה-19, תקופה בה העמיקה החלוקה הדיכוטומית בין בחינת העולם בכלים תרבותיים-רוחניים לבין בחינתו בכלים מדעיים, כאשר מעמדם של תחומי הרוח והאמנויות התאפיין כשעשוע, כהסחת דעת, בעוד למדע ניתנה הזכות להבדיל בין אמת לשקר. אך כפעולה בה אפשר לראות התנגדות לדיכוטומיה זו, קרל מרקס ניסח מחשבה המשלבת בין השניים, מחשבה המבקשת לבחון את האבולוציה התרבותית של האדם ואת האופן בו היא מעצבת את נקודת מבטו על עולמו. בשני אופני המחקר של האדם – זה הביולוגי וזה התרבותי – החוק המרכזי הוא שהחזק שורד. בעוד שאין לנו שליטה בתהליך האבולוציוני-ביולוגי, מרקס הראה לנו שבתהליך האבולוציוני-תרבותי, בו הכוחות הכלכליים הם מהכוחות החזקים ביותר בתרבותנו, אנו בהחלט מסוגלים לדרוש לעצמנו שליטה. אך הינה אנחנו היום, לאחר שנים רבות, עדין נשלטים בידי תהליך האבולוציה הכלכלית.
תהליך זה מניע את המסלול של הבורגני הישראלי ושולט בו: ביה״ס-צבא (עדיף ביחידה קרבית)-טיול אחרי צבא-לימודים אקדמיים-עבודה ״ראויה״-בית משפחה שני ילדים גינה וכלב. הישראלי נהפך לבורג בשני הצירים הללו: הפוליטי-לאומי והכלכלי. למרות שישנן בעיות רבות במסלול מביה״ס ועד לבית המיוחל עם גינה, אנחנו מבקשים לעסוק כאן בבעיה הנחשפת בשלב הכניסה בשערי האקדמיה, אותו מוסד לו ניתנה הזכות בתרבותנו להוות מוקד של מחשבה ביקורתית, מחשבה אשר אינה מסתפקת בשום עובדה ודורשת תמיד להציב סימני שאלה. אנו רואים את הבורגנות הישראלית כקבוצה החברתית-כלכלית החזקה ביותר בישראל, קבוצה אשר בין היתר קובעת את תפקידה של האקדמיה היום. קבוצה זו מנהלת את האקדמיה, מעצבת אותה כרצונה, ואף קובעת את האופן בו האקדמיה נתפשת על ידנו. האבולוציה הכלכלית, בה הישראלי הבורגני הוא החזק בטבע הישראלי, יצרה זן תרבותי חדש של האדם – ה״הומו-סטודנט״. אדם זה רואה באקדמיה כתחנה נוספת בהתפתחות האבולוציונית שלו, תהליך המונע ונשלט בידי כוחות כלכליים. כאשר מערערים להומו-סטודנט על עולמו באמצעות שאילת שאלות, כמו ילד בן שלושים עם חום גבוה, הוא שוכב על הספה בבית הוריו, מתעצבן ואומר ״לא לא עכשיו״. אבל למה לערער את עולמו של ההומו-סטודנט? מהי בדיוק הבעיה הנחשפת בבואו של האדם להתחיל את לימודיו האקדמיים ולהפוך להומו-סטודנט?
הבעיה היא שהמוסד האקדמי הפך להיות בית חרושת עבור הכוחות הכלכליים. מטרתו של בית החרושת היא לייצר עוד ועוד ברגים למערכת משומנת היטב, בה המטרה הסופית היא להכשיר את הסטודנטים להיות אלו שיש להם ולא אלו שאין להם. למה זו בעיה? המוסד שהיה אמון בעבר על מחשבה ביקורתית, כזו המסוגלת לשאול שאלות על פס הייצור של הישראלי הבורגני, לבחון אותו ולהבין אותו, משמש היום כעוד מכונה בפס הייצור שלו. במקום לשאול למה הדברים הם כמות שהם, האקדמיה בישראל היום מבקשת להעניק תנאים טובים יותר לקבלת עבודה לאחר התואר. בעיה זו הולכת יד ביד עם בעיה נוספת, והיא רצונו של ההומו-סטודנט, אשר התפתח מלכתחילה עם חזון אוטופי על בית עם גינה, כאשר האקדמיה עבורו היא צעד נוסף בדרך לשם. במצב בו האקדמיה היא רק מקצועית, חסרת כל מחשבה ביקורתית, בין אם מבחירתה להיות כזו ובין אם מהסיבה כי הסטודנטים מבקשים לחוות את לימודיהם בצורה הזו, כיצד אפשר לחשוב באופן ביקורתי על מקומה של האקדמיה? כיצד אפשר לחשוב באופן ביקורתי בכלל?? מצד שני, במצב בו האקדמיה מנותקת לחלוטין מהכוחות השונים הפועלים בתרבותנו, כיצד אפשר לצפות ממנה לבצע את תפקידה הביקורתי כראוי?
מגזין קתרזיס הוקם על ידנו בראש ובראשונה מתוך הרצון לפתח את השיח הביקורתי בתוך האקדמיה ומחוצה לה. בתור סטודנטים במדעי הרוח, קתרזיס הוקם עבור יצירות המבקשות לבחון מחדש נושאים שונים: בגיליון הראשון בחנו את האופן בו אנו הולכים כעדר אחרי אמונות שונות ובגיליון השני בחנו כיצד אנו מהווים בובות ראווה של אותן אמונות. כעת, בגיליון השלישי – ״הומו-סטודנט״, אנחנו מבקשים לבחון את היחסים בין האקדמיה לכוחות הכלכליים המנהלים את חיינו – כיצד האקדמיה הפכה ממוסד האמון על מחשבה ביקורתית, למוסד האמון על ייצור עובדים לשוק העבודה? האם זהו מקומה הראוי של האקדמיה? מהן המטרות השונות שסטודנטים בישראל רואים בלימודיהם האקדמיים? איזה תפקיד יש לאקדמיה בתוך המציאות של הפערים הכלכליים והתרבותיים בישראל?
בעקבות הרצון להוות בית למחשבה ביקורתית, אפשר לפגוש בגיליון טורי דעה הבוחנים את הנושאים והשאלות המוצגים כאן מכיוונים שונים. אך להציג דעה זוהי לא עשייה מספיקה עבורנו. הגיליון מכיל גם טקסטים יצירתיים שונים, אותם לעיתים קשה ואף בלתי אפשרי להכניס תחת קטגוריה מסוימת של טקסט יצירתי, כמו סיפור, שיר, מסה ועוד. טקסטים אלו מהווים בעצם כתיבתם אפשרות לחריגה מתוך הכוחות הפועלים בתרבותנו, המושפעים כמובן גם מכוחות אחרים כמו כוחות כלכליים, פוליטיים ועוד, כוחות המייצרים נורמות של מהי יצירה ראויה. זאת ועוד, התוכן של אותם טקסטים מבקש לחשוב מחדש נושאים שונים, כמו את היחס של האקדמיה לשוק הכלכלי, הסכסוך היהודי-פלסטיני, מהי יצירה וכו׳. באמצעות קתרזיס אנחנו מבקשים להעניק במה ליוצרים אשר יערערו על הכוחות הפועלים בתרבותנו ובכך יחשפו בפנינו את העובדה, שלא רק באמצעות המדעים אנו מסוגלים להבחין בין אמת ושקר, אלא זכות זו קיימת בראש ובראשונה עבור תחומי הרוח. אנחנו כאן על מנת לדרוש את הזכות הזו בחזרה.
אנחנו קוראים לכל קורא לפנות אלינו, לשלוח לנו תגובות, טקסטים ויצירות, לבקר אותנו, לקלל אותנו, להשפיל אותנו ואם יש מקום לכך גם להחמיא לנו. ללא שיח הנוצר מתוך העשייה של קתרזיס, העשייה עצמה חסרה את מטרתה. ללא שיח, לא נוכל לחשוב מחדש את מקומו של ההומו-סטודנט.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.