אמנות השינון / איה סיני

במהלך שנותיי ככלכלנית לא בניתי גרפים במטרה למצוא נקודת שיווי משקל, מעולם לא פתרתי משוואות עם נעלמים ולמרות עבודה בשרות הציבורי, לא נדרשתי לעסוק בקביעת שער הריבית. ובכל זאת, כשהודעתי בהזדמנויות שונות שאני סטודנטית לכלכלה, לא שאלו אותי "ומה עושים עם זה?". היום אני לומדת מגדר. כפי שתעיד כל סטודנטית למגדר, שאלה מספר אחת בסדר השאלות התוהות על קנקנו של תואר זה היא "ומה תעשי עם זה?". מקסימום שאלה מספר שתיים אחרי "מה זה מגדר?“.

בהיותי 'שכירה' נאלצתי להתמודד עם אנשים שונים, עם מערכות יחסים המושתתות על יחסי כוח, עם אפליה והדרה. נאלצתי ללמוד לזהות בחושיי לחצים וכוחות המופעלים עליי ולהתמודד עימם. אם הייתי יודעת בשנותיי הצעירות את מה שאני יודעת היום, הייתי מבינה הרבה יותר טוב את הכוחות המופעלים עלי וכיצד להפעיל אותם בחזרה. הייתי מבינה ששוק העבודה, כמו כל זירה אנושית אחרת, עסוק בהגדרות. מי בחוץ ומי בפנים, מי משחקת לפי הכללים ומי מפרה אותם.

אבל בצעדיי הראשונים בשוק העבודה לא ידעתי את זה. לא הלכתי ללמוד כלכלה כי חשבתי שאדרש לגרפים, ממש לא. הלכתי ללמוד כלכלה כדי לאותת למעסיקיי העתידיים על יכולותיי, על כוונותיי ועל מידת רצינותי. התאמצתי וספגתי ידע חדש אבל קשה לומר שהשכלתי, שהתפתחתי למצב בו אני לא רק סופגת ידע, אלא גם מפתחת מחשבה ביקורתית עליו. גם 'קשרים' לא יצאו לי מהתואר, בכל זאת, אישה. לחברים ולחברות בשוק העבודה זה הספיק. הם זיהו את האיתות והכירו בו.

מדברים היום על כך ששוק העבודה ישנה את פניו כליל. על כך שנצטרך להמציא את עצמנו מחדש כעובדים ולשם כך נדרש ליוזמה, לגמישות, לחדשנות וליצירתיות. בעוד עשרות שנים בודדות רובוטים יתכנתו במקום הייטקיסטים עתירי משכורת, רובוטים ינסחו חוזים באמצעות אלגוריתמים מורכבים במקום עורכי דין נכבדים. על נהגים, על אופים ועל פועלים אין מה לדבר בכלל.

אך אם אנחנו מגיעות לאוניברסיטה כדי לשנן, כדי לחזור על אותן טכניקות ושיטות, כדי לעבור מבחנים, אנחנו לא יוצאות עם יכולת יצירה חדשה. במילותיו של ניאו־ליברל מוכר היטב, קיבלנו "דגים ולא חכות". אם לא ננצל את התקופה הסטודנטיאלית לקרוא, לחשוב, לכתוב, לנתח ולהבין, כשנעבור לשלב היצרני, לאחר שנים של שינון, רק נקיא את מה שדחפנו פנימה בכוח.

בבחירה ללמוד תחום ממדעי הרוח והאמנויות יש מעין מרידה בשאר תחומי הידע באקדמיה. אם תחומים כמו ניהול ומשפטים חורטים על דגלם להכשיר סטודנטים להיות בורג במערכת כלכלית הרי שאופן הלימודים, בו הסטודנטים לומדים לקחת חלק במערכת, אינו משרת את הדרישות הנוכחיות מהבורג הטיפוסי ליצירתיות וחדשנות. דווקא תחומי לימוד ממדעי הרוח והאמנויות מקנים כלים למחשבה ביקורתית, המאפשרת לבחון את המציאות ולהחליט ממה אני לא מרוצה ואיך אני יכולה לשנות את זה. אי־אפשר להשתמט לחלוטין מהמערכת הכלכלית, אך את ההשתתפות במשחק אני רוצה לעשות תוך שליטה בתנאי הייצור שלי עצמי. אלו הן המסקנות שאני הסקתי בפרספקטיבה של עשר שנים. אולי בעוד עשר שנים התחזיות על עבודות חדשות, ועל אנשים שהמציאו את עצמם מחדש, יתחלפו ואופנה חדשה תנשב באוויר. אולי אחשוב שתואר במגדר היה בזבוז זמן ועוד תקופה חולפת. חבל שלא הלכתי לכיוון של מכירות, שם נמצא הכסף.

 

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.