למה אני תומכת בשביתת הסגל הזוטר/ יעל רפ

היום בבוקר בעודי רצה לשיעור, עצרו אותי בשער, אחרי שהייתי גאה בעצמי שהצלחתי לקום בבוקר סוף סוף, שוב איחרתי לשיעור. כחלק מתפקידי כיו"ר תא מרצ באוניברסיטה לבשתי הפעם את החולצה של המאבק של הסגל הזוטר, ועזרתי להם להשיג מגפון להפגנה. כשישבתי בשער וחיכיתי שהביטחון יחליטו מה הם עושים איתי, קודם כל התעצבנתי. התעצבנתי שאני מאחרת לשיעור, התעצבנתי על הסגל הזוטר וההפגנות הלא מאושרות שלהם והתעצבנתי שאני לוקחת חלק בכל מחאה קיקיונית בקמפוס. לרגע הרגשתי כמו הסטודנטים הרבים שמתלוננים על המחאה הזאת. הסטודנטים הרבים שמסתכלים עליה דרך עיניים צרות ואינטרסנטיות. סטודנטים שכל מה שחשוב להם אלו הציונים שלהם ולא תנאי ההעסקה של מי שמלמד אותם.

אחרי שנרגעתי, הבנתי כמה זה עקום, כמה זה עקום שגורמים לי על הבוקר להרגיש כמו פושעת. שאומרים לי שבתור תא מרצ זה לא העניין שלנו. שבתור סטודנטית זו לא המחאה שלי. אז סטודנטים יקרים, חברי לספסל הלימודים. כן, חברי הנדפקים ממחאות קיקיוניות. יש לי חדשות בשבילכם. המאבק של הסגל הזוטר הוא המאבק של כולנו. הוא מאבק על כך שבאוניברסיטה שבה אנחנו לומדים על הומניות, לומדים פילוסופיה וכלכלה. באוניברסיטה שמתיימרת להיות מוסד אינטלקטואלי, נדרסות זכויות של מרצים ומתרגלים כל כך רבים שמלמדים אותנו (כל מי שלא ידע כמה רבים ומשמעותיים הסגל הזוטר גילה עכשיו).

עצוב שהאוניברסיטה מנסה לסכל מחאות כאלו, עצוב שאגודות הסטודנטים אינן צועדות בגאון למען תנאי העסקה נאותים. עברנו את התיכון, אנחנו הפסקנו לזלזל במי שמלמד אותנו, הבנו שמגיע להם יותר מפיטורים בווטסאפ, יותר מחוסר וודאות ושכר מחפיר. הבנו שכל אחד מאתנו עשוי להיות שנה הבאה מתרגל. תנאים כאלו, מעבר לזה שהם מבישים, הורסים את האקדמיה מבפנים. מונעים מהאנשים שרוצים להישאר בה אפשרות כלכלית לעשות זאת. עתיד המחקר בידיים שלנו והוא תלוי במחאה הזאת.

כשאיימו לעצור אותי היום בבוקר במידה וישתמשו במגפון. נזכרתי פתאום שבעצם, אם יש למישהו אומץ להתעקש על עולם צודק יותר זה לנו, לסטודנטים. כל המחאות הכי גדולות התחילו מסטודנטים אמיצים שלא פחדו להתעקש על מה שהם מאמינים בו. אז אם אנחנו דורשים עולם צודק יותר בואו נתחיל בקמפוס. בואו נתמוך בסגל הזוטר, בואו נתמוך במאבק להעסקה ישירה של עובדות הניקיון שמנוצלות על ידי המוסדות היוקרתיים הנאורים והחדשניים.

סטודנטים יקרים, בזמן שהתפנה לכם כששיעורים מתבטלים. בואו תצטרפו למחאה הכל כך צודקת הזאת. בואו תדאגו שאתם לומדים במקום שאתם מתגאים בו ובמי שמלמדים בו. בואו תדאגו שהסיפור הזה יגמר בסוף טוב.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.