סטודנטים להגירה / אמיר פרץ

 נושא מבורך, שנראה שמעסיק רבות את הסטודנטים הישראליים לקולנוע בפסטיבל סרטי הסטודנטים הבינלאומי השנה בתל אביב, הוא הגירה. רבות היצירות הקולנועיות שעסקו ועוסקות בנושא ונקודות המבט שלהן על הנושא שונות ומגוונות. בין כל אלה, בתחרות הישראלית, ניתן לציין שני סרטים קצרים בעלי מחשבה מעניינת במיוחד; סרט עלילתי בשם קוקו (הילה רויזמן, שפיגל, 13 דק') והדוקו קו 881 (רון גולדין, המדרשה, 29 דק'). ההצלחה היתרה של סרטים אלו ביחס לשאר סרטי ההגירה בפסטיבל נובעת מההיענות של נושא ההגירה אל הז׳אנרים בהם בחרו היוצרים לעסוק, וסרטים אלו מצליחים לייצר נקודות מבט חדשות על חוויית ההגירה, נושא חשוב בשיח הציבורי בישראל לנוכח פעולות הממשלה מול מבקשי המקלט בישראל ולנוכח שיח הזהויות המדכא במדינה.

 סרטה של רויזמן עוסק באם, עולה לשעבר מרוסיה, שמתוסכלת מכך שבתה החליטה לעזוב את לימודי הרפואה (התגשמות חלומה של דמות האם העברייה המודרנית) ולהגר מהארץ עם בן זוגה. רויזמן בוחרת לעסוק בנושא לא פשוט באמנות הישראלית – דמות האם העברייה. אופן עיסוקה של רויזמן מציב את דמות האם על רקע משבר ההגירה, המעניק למערכת היחסים עם הבת רובד נוסף. הקושי של האם נובע מתוך חייה שלה עצמה; בישראל היא מנקה בתים ואף נרמז כי עסקה ברפואה ברוסיה, כך שעזיבתה של בתה את לימודי הרפואה מהווה השתקפות של כישלונה העצמי שנובע מההגירה. מה שנראה כטעות של האם בהחלטה להגר ולעזוב את מקצוע הרפואה, חוזר עתה אצל הבת. האם, המבקשת לגונן על בתה אך לבסוף ״חונקת״ אותה, נאלצת להתמודד עם הסיוט החוזר על עצמו.

באמצעות הז׳אנר העלילתי מתאפשרים מקטעים של הדמויות והסצינות, כך שמה שהצופים מקבלים לא בהכרח חושף את הדמויות במלואן; הבמאית שומרת לעצמה את החירות לחשוף לנו צדדים שונים של הדמויות רק בשלבים מאוחרים יותר. צדדים אלו קיימים כל הזמן, אך הצופים לא נחשפים אליהם עד לסוף הסרט. הסרט מחייב בחינה מחודשת של מיתוס האם העברייה כ״חונקת״ ומייצר בדמותה רבדים נוספים. הקושי בהשתלבות התרבותית בישראל והקושי הכלכלי, כקשיים בלתי נמנעים במציאות ההגירה. הם אלו שמהווים בסיס לבחינה מחודשת זו והם אלו המניעים את המשפחה. באמצעות הז׳אנר העלילתי מועצם הקושי של האם, דרכו מועברת הביקורת על השילוב של העליה הרוסית בישראל.

 גם סרט הדוקו של גולדין, העוסק בהגירה, נענה לז׳אנר באמצעותו גולדין מבקש לתעדו. הסרט עוקב אחר קו אוטובוס בעיירה בגרמניה, אליה התקבצו מספר גדול של מהגרים, בעיקר מהמזרח התיכון. הסרט מתחקה אחר נהגת האוטובוס מתחילת יום עבודתה ועד למונולוג אותו היא נושאת בסוף הסרט, בו הצופים מגלים דבר מה על מוצאה האירופאי. הסרט מורכב מצילומים שעוקבים אחרי ארבעה נוסעים בקו, בעוד הם נושאים מונולוג המודבק על צילומם. דרך דמותם נחשפים צדדים שונים של חוויית ההגירה. הנוסעים הם צעיר עיראקי המבקש להתגבר על עברו, צעיר סורי המספר על גילויי גזענות ונראה כמתקשה עם השפה הגרמנית, צעיר ערבי-גרמני המתמסר לחלוטין לתרבות הגרמנית ואדם גרמני, מחנך מבוגר, המבקש לשמר את המרחב הציבורי עבור הדור הצעיר הגרמני. דעותיהם השונות אינן מעומתות או מבוקרות, אלא מוצגות כפי שהן ומוצבות בשלווה כמקבילות זו לזו, על רקע השלווה של העיירה הגרמנית. ובכל זאת, יש לארבעת הנוסעים מכנה משותף – התנועה שלהם במרחב הפיזי של העיירה ורצונם לתנועה בחייהם הפרטיים. מעניין לראות כי המהגרים השונים הם גברים, בעוד מי שמניעה אותם במרחב זו נהגת האוטובוס, הנראית כמקומית. היא אף מובכת לעיתים מתרבויותיהם השונות של המהגרים.

 ז׳אנר הדוקו מתעד את הרגע עצמו – מה שהרגע מעניק זה מה שיש בסצינה. עבודתו של הבמאי היא לבנות את התפתחות הסרט ולערוך את מרכיביו השונים. העיקרון המנחה של גולדין בסרטו הוא התנועה במרחב – הוא עוקב אחר המרחב של העיירה הגרמנית ושל האנשים הנעים בתוכה. התנועה במרחב של ההגירה מוכנסת לקפסולה בגודל של אוטובוס בעיירה גרמנית שלווה. הvoice over של הדמויות על רקע נסיעתן באוטובוס ושוטטותן סטייל וולטר בנימין ברחבי העיר מייצר נתק בין המלל לבין התמונה, שובר את הדימוי שנוצר להן כ׳מהגרים׳ וחושף את הרבדים השונים בחוויית ההגירה. כך, סוגיות שונות בחוויית ההגירה נבחנות באמצעות אופן החיבור בין הדמויות השונות למלל, תוך התמקדות בהכרח שבתנועה, הרצון בהמשך החיים, המשותף לכל האנשים בסרט.

 בתקופה זו, מיליוני מהגרים נעים בעולם ומאות אלפים מהם היגרו לישראל. סרטיהם של רויזמן ושל גולדין בוחנים סוגיות שונות בחוויית ההגירה בצורות ייחודיות ומעניינות. הם מעניקים נקודות מבט אקטואליות על חוויית ההגירה; זאת הם עושים באמצעות ביקורת על התמודדות השלטון בישראל עם ההגירה, כפי שנעשה אצל רויזמן ועל ידי הניסיון לעסוק בהכרח שבתנועה, בהמשך החיים, כדחף אוניברסלי המעורר הזדהות של הצופה עם אלו הנאלצים להגר.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.