הפשיזם הדמוקרטי בישראל | יועד צור

סטודנטים בישראל צריכים לדעת שיש שם למציאות החיים של השנים האחרונות. דריסת הרגל הבוטה של המוסד השלטוני ביחד עם הרבנים ומליציות המיסיונרים, חמושים בפקידי חצר של פוליטיקאים בזויים. בכל תחום חיים הממונה על ידי המדינה, בולטת מאוד התערבות חסרת תקדים שבאה להכתיב לי את החיי.

זה מתחיל בבחירת השליט. האווירה הזאת, של "אין אחר מלבדו", "הכי פחות גרוע", "היחיד שיכול" וכמובן "אם לא הוא, אז כאוס"- היא סממן פאשיסטי. עיצוב דעת הקהל בשלב הקמפיין, שהחל עוד בכיכר ציון ערב רצח רבין, זרע את תחילתו של הפשיזם הדמוקרטי, כפי שהוא היום. אחרי שבחרנו את המשיח, הוא צריך למשול. לשם כך, הוא יכופף את ציבור מתנגדיו על ידי הסכמים קואליציוניים עם מפלגות חשוכות אשר שמו להם למטרה לקדם חוקים דתיים, מיניות שונה משלהם ובכלל, נגד כל דבר מה שאיננו עולה בקנה אחד עם דת ואהבת ישראל.

אהבת ישראל היא רעיון מצוין. הבעיה היא השימוש הפאשיסטי שמחוקקים רבים נוטים לעשות. סיווג ומיון של יחידים, קבוצות ועמותות, סרטים ויצירות תרבות אחרות, ע"פ מידת אהבתם ונאמנותם לאהבת ישראל וסמליה. לא זו בלבד, שקבוצות כדורגל שמסרבות לקבל שחקנים על רקע גזעני לא זוכות לטיפול הולם מצד הרשויות. הפשיזם הצליח לכרסם את כל המוסכמות האנושיות לדמוקרטיה וחיים נאורים.

אותן מוסכמות בינלאומיות, לפי שרת המשפטים הנוכחית, הן "זכויות אדם" כלליות של המוסר המערבי הקנוני. הגיע הזמן לדבריה, שהציונות תפסיק להתכופף לאותם זכויות ותתחיל לחשוב על עצמה. בקמפיין הקודם מפלגתה קראה לציבור הבוחרים להפסיק להתנצל. לידיעת השרה – לא רק שהציונות שלך לא מתכופפת, היא גם מכופפת את כל מי שלא מסכים אתך. הפגיעה המתמשכת שלך ושל חברייך ברשות השופטת בישראל היא חסרת תקדים והיא בבחינת צפצוף על דמוקרטיה הישראלית כפי שהיא באה לידי ביטוי במגלת העצמאות.

"הבית היהודי" מתגלה כבית של יהודים מסוימים, בעלי יהדות מסוימת. המיון והסיווג שהם הטמיעו בבירוקרטיה הישראלית לא פוסחת בביתם. קמפיין ה"אחי" הוא לבנת המגדל הפאשיסטי של שר החינוך וחבריו. הפשיזם רוצה לייצר קונצנזוס. הוא פורט על אותם המיתרים המזמינים והראויים בנורמות של החברה, שאותה הם רוצים למשול. למשל, גופיות וחולצות הקרבי שהוא נוהג ללבוש בסרטונים המועלים בעמוד הפייסבוק שלו לפני כניסת שבת.

זה עובד. הם מצליחים לאט לאט כבר קרוב לעשור, לעשות כרצונם בחברה שלנו. הנורמות שלנו כחברה, חלשות. אנחנו מלאים באכזבה מהמערכת הפוליטית והפקרנו אותה לידי פלוגות סער של נבחרי ציבור שעסוקים רק בלהיבחר פעם אחר פעם. אף פעם לא מעסיק אותם טובת האזרח, היחיד. הם עסוקים בקבוצה, בסטרוקטורה הפשיסטית שמבקשת נאמנות ותו לא.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.